לימודי צורפות לאורך ההיסטוריה

רקע היסטורי

אחד המאפיינים הייחודיים של בני-האדם המבדילים אותם משאר בעלי-החיים הוא יצירת אביזרים למטרות קישוט ונוי וביניהם יצירת תכשיטים.

בעשרות אלפי השנים הראשונות לקיומם של בני-האדם (אנחנו נקראים הומו ספיאנס וקיימים רק כ- מאה אלף שנים) הם יצרו תכשיטים מקונכיות עצים אבנים וכ' אך לא הכירו את המתכות.

בני-האדם החלו לגלות את המתכות רק לפני כ- 7000 שנה. בתחילה את הנחושת ואח"כ את הכסף, הזהב, הברזל ועוד, ומיד השתמשו בהן למטרות שונות בניהן יצירת תכשיטים – והצורפות נולדה.

טכניקות הצורפות הלכו והשתכללו והמידע הלך ונצבר והועבר מדור לדור.

לימודי צורפות זמינים לכולם

בימי קדם היה מקובל שלימודי צורפות היו מתחילים בילדות. אב צורף היה מכשיר את בנו בלימודי צורפות מגיל צעיר מאד וזה בתורו היה מכשיר את בנו וחוזר חלילה. רק כך אפשר היה ללמוד את המקצוע ולמי שלא היה שייך למשפחה של צורפים לא היו לימודי צורפות זמינים.

בעת החדשה ובמיוחד החל מהמאה ה 20 החלו לימודי הצורפות להיות זמינים לכולם באמצעות בתי-ספר שקמו והכשירו למקצוע את כל מי שרצה,

לימודי צורפות לגברים ונשים

בעבר הצורפות נחשבה מקצוע לגברים בלבד וכמעט לא היה ניתן למצוא נשים צורפות.

בעשורים האחרונים לימודי הצורפות הפכו מקובלים גם לנשים והיום פועלות צורפות רבות בהצלחה גדולה ומספרן לא נופל ממספר הגברים העוסקים במקצוע.

לימודי צורפות כיום לעומת לימודי צורפות בעבר.

בעבר לימודי צורפות כללו, בנוסף להכנת תכשיטים, גם הכנת כלי בית (סירים, מחבתות, גביעים סכו"ם וכד') חריטה ידנית, גילוף, שיבוץ יהלומים ועוד ענפים קרובים לצורפות.

כיום הצורפות נפרדה מהתחומים האחרים ומתמקדת רק בהכנת תכשיטים ובשיבוצים מסויימים. כל שאר הענפים, שבעבר היו חלק ממנה, התפצלו למקצועות אחרים. הסיבה לכך שהגעה לרמת מומחיות גבוהה בכל הענפים גם יחד, קשה מאד עד בלתי אפשרית. אפשר להיות גם צורף וגם חרט וגם משבץ וגם מכין כלים אבל אז הרמה לא תהייה גבוהה באף אחד מהתחומים ולכן היום המושג לימודי צורפות מתייחס ללימוד הכנת תכשיטים בלבד.

ההבדל בין לימודי צורפות ללימודי תכשיטנות

לימודי צורפות שונים לגמרי מלימודי תכשיטנות. בלימודי צורפות התלמידים לומדים להשתמש במתכות גולמיות וע"י ניסור, שיוף, הלחמה, ריקוע ועוד, לבנות תכשיט ממש מאפס ולכן לימודי צורפות דורשים השקעת זמן, סבלנות, הקפדה על דיוק, ושליטה בטכניקות מורכבות ושונות.

בלימודי תכשיטנות התלמידים רוכשים את כל האביזרים השונים כבר מוגמרים לגמרי (תליונים חרוזים מטבעות וכ') ומשחילים אותם על חוטים או שרשראות. אין עבודת צורפות כלל אלא רק הרכבה של חלקים מוכנים ולכן אפילו ילדים קטנים, בתום הדרכה קצרצרה, יצליחו בזה.